אנגלית: Watermelon
משפחה: דלועיים Cucurbitaceae Juss
שם מדעי: Citrullus lanatus
צמח חד שנתי שרוע ממשפחת הדלועיים, שפירותיו הגדולים מתוקים ועסיסיים. מוצאו באזורי הסוואנות של אפריקה. באזורנו מוכר גידול האבטיח במצרים העתיקה, ולאחר מכן ברחבי המזרח התיכון ואגן הים התיכון. אף על פי שהפרי אוגר כמות מים גדולה, הוא גדל ללא השקיה בתנאי בעל. האבטיח בוית כל הנראה מאבטיח הפקועה, צמח בר המצוי באזורנו. לצמח זה יש פרי רעיל שייכן שאותו בישלו בני הנביאים בזמן אלישע בסיר הנזיד וזעקו "מוות בסיר".
השימוש באבטיח הוא אכילתו כפרי טרי וכן קליית גרעיניו. לשם כך מקובל להשאיר את הפרי בשדה למשך זמן מסוים לאחר הבשלתו כדי שהגרעינים יתמלאו ויהיו ראויים לשיווק.
האבטיח נזכר במקרא פעם אחת, כאחד מן המינים אשר אכלו ישראל במצרים. במשנה נזכר האבטיח כמין שאין להשתמש בו כדי להשריש בתוכו גפן, על מנת להקל על קליטתה בקרקע, אופן אכילתו באופן ארעי ללא הפרשה, ועוד. האבטיח שהוזכר במשנה הוא האבטיח של ימינו.
כלאיים: משפחת הדלועיים מתאפיינת בכך שכושר התפרסותה בשדה הוא גבוה, יש הסוברים שההרחקה מכל מיני הדלועיים צריכה להיות שתי אמות מכל צדדיה, וכשזורעים שני מיני דלועיים בסמוך יש להרחיק ביניהם בסך הכול ארבע אמות.
הרכבות: בשנים האחרונות, בשל הפחתת השימוש בחומרי הדברה, מרכיבים מיני דלועיים שונים כגון אבטיח ודלעת על כנות דלעת. הרכבת אבטיח על דלעת אסורה מדיני כלאיים. בימים אלו מחלקת המחקר של המכון פועלת נמרצות כדי לייצר כנת אבטיח מסחרית שתענה הן על הצרכים ההלכתיים והן על הצרכים החקלאיים.
קדושת שביעית: אף שקדושת שביעית נקבעת בירק לפי לקיטתו, אם האבטיח הושאר בשדה בערב השמיטה רק בשל ההמתנה להבשלת הגרעינים או נוחות האיסוף של החקלאי, מכיוון שגידולו הוא בשישית, לא חלה עליו קדושת שביעית.
