השם במשנה: כסבר, גד השדה.
אנגלית: Coriander
משפחה: סוככיים Umbelliferae (Apiaceae)
שם מדעי: Coriandrum sativum
הכוסברה היא צמח חד שנתי ממשפחת הסוככיים. לצמח ריח אופייני חזק. עלי הצמח וזרעיו משמשים לתיבול. תפוצתו העיקרית של הצמח היא בארצות הים התיכון, ומגדלים אותו באזורים נרחבים נוספים.
עם התבגרותו של הצמח ותחילת הפריחה וייצור הזרעים העלים הופכים להיות מרים. לכן כאשר מבקשים לאכול את העלים יש לקטוף אותם לפני גידול הזרעים.
צמח זה הוא בין הצמחים הראשונים שבויתו על ידי האדם לצורך שימוש בזרעיו.
אחד מתיאוריו של המן שירד לישראל במדבר הוא שהוא היה לבן כ"זרע גד", ומדובר בזרע הכוסברה. הכוסברה הוזכרה פעמים רבות בדברי חז"ל כמין הדומה לצמחים שונים לדיני כלאיים כגון כוסבר השדה, גופנן, כרפס ועוד. חיובו במעשרות כשמגדלים אותו לצורך שימוש בזרעיו או בעודו טרי – לירק, ואזכורים נוספים. יש לציין כי במשנה הוזכר גם "כוסבר השדה" ומדובר במין בר של כוסברה או במינים דומים לו ממשפחת הסוככיים.
כלאי זרעים וכלאי הכרם: הכוסברה מוגדרת כירק, ובשל כך יש להקפיד בה על איסור כלאי זרעים וכלאי הכרם, ולזרוע אותה במרחק מירקות אחרים או מגפן.
קדושת שביעית: יש לנהוג קדושת שביעית הן בעלי הכוסברה והן בזרעיה מכיוון שגם הם משמשים למאכל אדם.
ירק או קטנית: ישנם כמה הבדלים הלכתיים בין ירקות לקטניות, דינו של הצמח נקבע לפי מטרת גידולו – אם הכוונה להשתמש בעלים דינו כירק, ואם הכוונה להשתמש בזרעים דינו כקטנית.
חרקים: בדומה לירקות רבים שעליהם נאכלים (ירקות עלים) ישנה נגיעות רבה של חרקים, ואם אדם מגדל ירקות אלו בגינתו עליו לבדקם היטב לפני השימוש בהם.
