צנונית

צמח הצנון לא נזכר במקרא, אך במשנה הוא הוזכר פעמים רבות. חכמים אף ציינו שחלק מהסימנים לעושרם של רבי ואנטונינוס הוא שהצנון לא פסק משולחנם לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. עם זאת יש הטוענים כי השימוש בו כירק בר נאכל היה מקובל כבר בתקופות מוקדמות יותר, והצנון נכלל תחת הכותרת במשנה "ירקות שדה". גם כיום ישנם מיני בר שדומים במראם ובטעמם לצנון התרבותי. בתקופת המשנה החלו להשתמש בצמחים רבים מבעבר, בעיקר צמחים שניתן לאוכלם ולהפיק מהם שמן (כדוגמת החרדל). אין חולק כי הצנון שהוזכר במשנה הוא צנון הגינה המוכר לנו כך כיום.