אנגלית: Goldenberry
משפחה: סולניים Solanaceae
שם מדעי: Physalis peruviana
הצמח הוא רב שנתי מעוצה, בדומה לצמחים שונים ממשפחתו – הסולניים. הצמח מתפתח היטב בעונת הקיץ. התפתחותו היא מהירה מאוד ותוך כשלושה חודשים מהשתילה הפרי בשל ומוכן לאכילה. טעמו של הפרי חמצמץ–מתוק.
השלפח כולל שבעים מינים, חמישה מהם מתורבתים. השם "שלפח" ניתן לצמח בשל העובדה שהפרח ממשיך לגדול אחרי ההפריה, ויוצר מעין שלפוחית או בועית המקיפה את הפרי. בשנת תשס"ג שינתה האקדמיה ללשון עברית את שמו ל"בּוּעָן נֶאֱכָל", אם כי הוא ידוע בשם דובדבן היהודים או דובדבן האהבה. באנגלית הוא נקרא גולדן ברי.
מקורו של הצמח ביבשת אמריקה, במזרח ארצות הברית, באמריקה התיכונה והדרומית.
אילן או ירק: השלפח הוא אחת הדוגמאות המבטאות את המחלוקת לגבי הגדרת אילן וירק. הצימוח שלו מהיר מאוד, תוך מספר חודשים מועט מהזריעה הוא מניב פרי, תכונה שאינה קיימת כלל בעצים אלא בירקות, ויש מהפוסקים שראו בכך מדד המכריע שהגדרתו כירק ואין עליו חיוב עורלה (כך הכריעו בעיקר הפוסקים הספרדים). מאידך גיסא השלפח הוא צמח מעוצה, מתקיים כמה שנים והוא בעל גזע, ענפים ועלים, תכונה המתאימה להגדרת אילן, ולכן יש הסוברים שדינו כעץ, ואין לאכול את פירותיו בשנות העורלה.
בעבר פסקנו במכון שאשכנזים צריכים להחמיר להחשיבו כעץ, בעיקר לעניין ערלה. בשנת תשפ"ו, המחלקה המדעית במכון התורה והארץ בראשות ד"ר מוטי שומרון, סיימה מחקר שמטרתו בירור תכונות הגידול של השלפח. רבני המכון ובראשם הרב יהודה עמיחי והסכים עימו הרב יעקב אריאל שליט"א, הגיעו למסקנה שהצמח הוא ירק גם לשיטת הפוסקים האשכנזים, מאחר שגם איכות הפרי וגם כמותו יורדות באופן משמעותי לאחר השנה השנייה, בדומה לחציל.
כלאי זרעים וכלאי הכרם: מאחר שהצמח הינו ירק, יש להרחיקו מצמחים חד-שנתיים אכילים וכן מגפנים.
