אנגלית: Grapefruit
משפחה: פיגמיים
שם מדעי: Citrus paradisi
לאשכולית יש שני טיפוסים: מרובי זרעים וחסרי זרעים. האשכולית מאופיינת בציפה לבנה וקליפה עבה בצבע צהוב. ישנם זנים המאופיינים בציפה צבעונית כתוצאה מצבירת פיגמנט בשם 'ליקופן' (הפיגמנט שנותן לעגבנייה את הצבע האדום), כיום זנים אלו הם חוד החנית בייצוא אשכוליות.
לאקלים שבו מגדלים את האשכולית ולסוג הכנה יש השפעה משמעותית על טעמה. בתנאים טרופיים למחצה כמו בטקסס מתקבלים פירות שציפתם מיצית וטעמם מתוק יחסית. באזורים סובטרופיים ממוזגים כמו בארץ ישראל, שבהם ישנו הפרש טמפרטורות בין היום והלילה והבדלי טמפרטורות בין העונות, הפרי שמתקבל הוא בעל קליפה עבה, ציפה מיצית עם טעם מריר כתוצאה מרמת סוכר נמוכה ורמת חומצה גבוהה יחסית לפרי הדר אחר.
האשכולית מכילה כימיקלים צמחיים שמעכבים את אחד האנזימים שאחראי לפירוק של תרופות מסוימות בגוף, צריכת הפרי ביחד עם תרופות אלו עלולה לגרום לחוסר יעילותן.
קליפת האשכולית מכילה שמן אתרי רב, השימוש בשמן זה הוא מרכזי בתעשיית הקוסמטיקה.
האשכולית הינה מין ההדר הצעיר ביותר, שהתפתח לפני כשלוש מאות שנה. קיימות כמה השערות באשר למקורה של האשכולית: מיכלוא טבעי בין פומלו ותפוז מתוק, מוטציה של הפומלו, או זן מקורי שהתגלה במקרה.
מקורה באיי הודו המערבית, צפונית לוונצואלה.
כלאיים: את האשכולית מרכיבים על כנה ממין אחר. פעמים רבות ההרכבה אינה מותרת הלכתית, וכאשר רוכשים עץ אשכולית יש לוודא שמדובר בכנה מותרת.
תרומות ומעשרות: פרי האשכולית מיוחד בכך שגם אם קוטפים ואוכלים בתוך החצר רק פרי אחד, חייבים להפריש ממנו תרומות ומעשרות, זאת בשונה מפירות רבים אחרים.
להצלחת משפחת זינו
© כל הזכויות שמורות 2024 | הצהרת נגישות