אנגלית: Olive
משפחה: זיתיים – Oleaceae
שם מדעי: Olea europaea
לזית כושר הישרדות בלתי רגיל. בגזע ישנם עורקים היורדים מן הנוף לשורשים, מנטרלים את האזורים המתים ויוצרים עורקי חיים חדשים, לזית יש פקעי צמיחה חבויים ("עיניים") על הגזע והבדים, והוא יכול להצמיח ענפים חדשים כמעט בכל חלק. גם אם הזית נפגע משרפה, ברק, קרה, יובש, התמוטט מריקבון או אף נכרת, כל עוד ישנה רצועה אחת של עורקים המקשרים בין השורשים לגזע – העץ יחיה.
בבסיסי הקפלים שבגזע מצויות גבשושיות הקרויות פקעי צמיחה שגודלם כאגוז ומעלה, מרקמותיהם עתידים לצאת שורשים וניצני שורשים, אשר מהם ניתן להכין שתילים. פקעים אלו יכולים להיווצר כבר בעצים בני שנתיים. ככל שהעץ מתבגר, מספרם עולה, בעיקר בקרבת צוואר השורש. להכנת השתילים קוטעים עם קרדום או עם טוריה חדה קטע מצוואר השורש עם גבשושית ונצר וניתן לטעת גרופית זו. צורת ריבוי זו של עצי הזית הייתה מקובלת מאוד בעבר, ואף נח הכניס עימו לתיבה גרופיות של זית ביחד עם ענפי גפן ועוד. אחד מהתנאים שהתנה יהושע עם ישראל בכניסה לארץ היה שניתן לקחת ענפים מעץ בכל מקום, חוץ מגרופיות של זית.
עץ זית ידוע בסירוגיות במתן פרי, בשנה אחת הוא מניב יבול מלא ובשנה העוקבת רק עשרה עד עשרים אחוזים מהיבול הרגיל, ואף פחות מכך, עד כדי חוסר כדאיות כלכלי במסיק הזיתים.
פרי הזית והשמן: בתחילת ההתפתחות של הפרי מצטברים בו בתחילה נוזלים ותרכובות שונות. נוזלים אלו שימשו לצרכים קוסמטיים, כמו למשל שמן המור שהנשים סכו בו בארמונו של אחשוורוש. נוזלים אלו נקראו גם כן מוחל, שרף ואנפיקנון.
השימוש העיקרי בפרי הוא בשמן המופק ממנו, בעת הבשלתו מכיל הזית עד כשלושים אחוז שמן, וכדי להפיקו יש לרסק את הפרי, הטיפות הראשונות שיוצאות מהפרי הן שמן הכתית שבו הדליקו את המנורה במקדש.
הזית הוא אחד מהצמחים הראשונים שהיו בשימוש האדם. הזית הוזכר רבות במקרא; בין האזכורים: לאחר המבול היונה הביאה עימה עלה של זית,.הזית הוא אחד מהמינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, ואזכורים רבים נוספים. גם בדברי חז"ל הזית תופס מקום נכבד בהשלכות הלכתיות רבות: ביחס לשימוש בפרי כמאכל, השמן ותהליכי הפקתו, שיעורי תורה שהזית מהווה מדד אליהם (כזית), שימוש בענפי העץ וגזעו, דרכי ריבויו, ועוד.
מממצאים רבים עולה כי תחילת ביותו של הזית היה באזורנו, ויש אף הטוענים כי בקעת הירדן היא המקום שבו בוית הזית, ומאזורנו הוא הופץ לכל העולם. במהלך הדורות הזית היה נפוץ כמעט בכל חלקי הארץ בפיזור גאוגרפי רחב.
מדברי חז"ל עולה כי השימוש בפרי ובתוצריו היה נרחב מאוד וכלל שימושים רבים, זאת אנו למדים מהמגוון הרחב של פעולות הקטיף שנקראו חבטה, מסיק, ניקוף ופיאור. מחלוקה בין שמות הזיתים וחלוקה לתתי זנים שונים, כגון זית אגורי, זית שפכוני, זית בישני, זיתים שנקראו על שם מקום גידולם. ישנם גם שמות לשימושי המאכל השונים: זיתי מאכל נקראו זיתי כבש, או זיתי גלוסקאות, ואף לזיתים שנותרו על העץ לאחר המסיק יש שם – זיתי ניקוף. גם לחלקי בית הבד הקדישו חז"ל מקום נרחב ופירטו את החלקים השונים, אבני המעיכה, הסלים והעקלים.
רוב שיעורי התורה נמדדים לפי שיעור נפח הזית; ביניהם שיעורי אכילה, דיני טומאה וטהרה, קוטרם של הנקבים בכלים, ועוד. השמן הוא אחד משבעת המשקים המכשירים את האוכל לקבל טומאה.
תרומות ומעשרות: השמן הוא אחד משלושת המינים שחובת הפרשת תרומות ומעשרות ממנו היא מהתורה (דגן, תירוש ויצהר). את התרומות והמעשרות יש להפריש לאחר הפקת השמן, ולא מהזיתים ('גמר מלאכה').
ביכורים: מצוות הבאת ביכורים נוהגת בשבעת המינים, שביניהם הזית. ניתן אף להביא שמן לביכורים. כחלק מהבאת הביכורים היה נהוג לעטר את ראש השור בעלי זית.
מתנות עניים: דיני פאה ושכחה חלים גם על מסיק זיתים.
ערלה: הענפים הגדלים בתחתית גזע עץ הזית נקראים 'גרופיות'. להלכה ישנה חשיבות למיקום יציאת הענף: ענפים היוצאים מן הגזע, מעל לפני הקרקע, נחשבים לחלק מן האילן עצמו ואין צורך להמתין להם שלוש שנות עורלה חדשות (אך אם קוצצים אותם ושותלים במקום אחר הם נחשבים אילן חדש). אך ענפים שיוצאים מתחת לפני הקרקע נחשבים עצים חדשים ויש למנות להם שלוש שנות עורלה, גם אם לעץ המקורי כבר חלפו שנות העורלה.
והיה כעץ שתול… אשר פריו יתן בעיתו.
להצלחת דביר שמואל ולאורה רות פינצ׳בסקי
נישאו בר״ח סיון תשפ״ג
__________
להצלחת דוד וילנה אוסמולובסקי וילדיהם סופיה אליס ונעמי ברכות וישועות בכול
__________
לרפואה שלימה שושנה תקוה בת אסתר
© כל הזכויות שמורות 2024 | הצהרת נגישות
