מנגולד

אנגלית: Mangold

משפחה: סלקיים Chenopodiaceae

שם מדעי: Beta. vulgaris var. vulgaris

הסלק הוא צמח דו–שנתי ממשפחת הסלקיים. לסלק המצוי זני תרבות שונים. חלק מזני הסלק מגדלים עבור שימוש בשורש (הפרי), כגון: סלק אדום או סלק סוכר (שממנו מכינים חלק ניכר מהסוכר הלבן בעולם), ואת חלקם מגדלים במטרה להשתמש בעלים – סלק העלים, 'מנגולד' שעליו בעלי טעם מריר–חמוץ.

במשנה לא נזכר שם הצמח 'סלק' אך נהוג לזהות מין זה עם התרדים או הלעונים שהוזכרו שם.

התרדים נזכרו בחז"ל בכמה הקשרים: בדיני כלאיים כמין הדומה ללעונים, בדיני תערובות, כמין הפולט טעם בשעת בישולו, ובדיני טומאה וטהרה, הזיהוי המקובל לצמח זה הוא של סלק העלים – מנגולד. צמח זה בוית באזור הים התיכון, ומשמש כירק מאכל.

ישנם מיני בר של הסלק שעליהם ניתנים לאכילה, עלי הסלק הוזכרו בגמרא כ'סילקא' וכחלק ממשקה בשם אניגרון ששימש לרפואה.

הלעונים, שגם הם הוזכרו כזיהוי לסלק העלים, נזכרו פעם אחת במשנה בהקשר של דיני הכלאיים, כמין הדומה לתרדים.

יש לציין כי הן לפי הפרשנים והן לפי החוקרים התרדים שבמשנה אינם זהים לירק הנקרא בעברית מודרנית 'תרד' (Spinacia oleracea, אף הוא ירק עלים ממשפחת הסלקיים), שמוצאו במרכז אסיה, ואשר הגיע לאזורנו בעקבות כיבושי האסלאם.

קדושת שביעית: יש לנהוג קדושת שביעית בעלי המנגולד מכיוון שהם משמשים למאכל אדם.

חרקים: בדומה לירקות רבים שעליהם נאכלים (ירקות עלים) ישנה נגיעות רבה של חרקים, ואם אדם מגדל ירקות אלו בגינתו עליו לבודקם היטב לפני השימוש בהם.

כלאיים: הסלק מוגדר כירק ואין לזורעו בסמוך לירק אחר או בסמוך לגפן.