סויה

אנגלית: Soya bean

שם מדעי: Glycine max

הסויה היא צמח חד שנתי ממשפחת הקטניות. זרע הסויה נקרא "פול" (Soya bean). פולים אלו עשירים בחלבונים, והשימושים בהם רבים: הגרעין היבש משמש להזנת בעלי חיים, כמאכל אדם הסויה משמשת כתחליף לחלבונים מהחי, מפיקים מהפולים שמן ומשקה, התרמיל נאכל כשהוא טרי (אדממה).

מקורו של הצמח במזרח אסיה, שם הוא משמש כאחד מאבני היסוד של התזונה המקומית. אף שבמקום מוצאו הוא אחד מגידולי התרבות העתיקים ביותר, לאירופה ולאמריקה הוא הובא רק במהלך המאה ה-19, ולארץ רק לאחר קום המדינה. כיום רוב הגידול של הסויה הוא ביבשת אמריקה, אין בארץ גידול מסחרי של צמח זה.

כלאיים: הסויה היא צמח ממשפחת הקטניות שזרעיו נאכלים, ולכן דינו ההלכתי לעניין כלאיים הוא כקטנית. יש הסוברים שההרחקה הנדרשת מקטנית היא כשל תבואה – שישה טפחים.

קטניות בפסח: הסויה היא צמח שזרעיו (הפולים) נאכלים, וניתן להפיק מהם שמן. הפוסקים דנו אם חל על פולים אלו איסור קטניות בפסח. שאלה זו כוללת כמה סעיפי משנה: א. אם יש לחשוש לעירוב של זרעי דגן בתהליך הכנת השמן. ב. הסויה לא הוכרה בארץ ובאירופה בזמן שהראשונים גזרו את גזירת הקטניות, ושאלת היסוד במקרים אלו היא אם איסור קטניות חל גם על זרעים שלא הוכרו, או שלא השתמשו בהם בזמן הגזירה. עם הצמחים שהפוסקים דנו בהם בעניין זה כלולים מלבד הסויה גם תירס, קינואה, בוטנים, ועוד.

מתנות עניים: חיוב מתנות עניים חל במינים המבשילים באופן אחיד וניתן לאחסן אותם למשך זמן רב. צמח הסויה עומד בתנאים אלה וחייבים להותיר ממנו בשדה לקט שכחה ופאה.