בננה

עורלה וברכות: צמח הבננה דומה לאילן במראהו ובכך שהוא גדל במשך כמה שנים. בשל כך יש מהגאונים שהגדירו אותו כעץ, והורו שלא לאוכלו בשנות העורלה. אומנם, להלכה רק צמח בעל גזע רב שנתי מוגדר כאילן, ואילו בצמח הבננה מערכת השורשים אומנם רב שנתית אך הגזעולים שמהם עולה הפרי הינם חד שנתיים ונובלים בכל שנה. נוסף על כך, מבנהו של עץ הינו צמח בעל גזע, ענפים ועלים, ואילו ירק הוא צמח שעליו מתפתחים באופן ישיר מהשורשים, ולכן מכיוון שהעלים יוצאים מהשורש הפקעתי של הצמח, ולאחר מכן מתפתחים באופן הדרגתי מהגזעול הוא מוגדר להלכה כירק.

הגדרת הצמח כירק מתירה לאוכלו בשנותיו הראשונות, אך מחייבת להקפיד עליו בדיני כלאי זרעים וכלאי הכרם: להרחיקו מירקות אחרים ומעצי גפן.

מעשרות: דיון מעניין הובא בפוסקים ביחס לשלב חיוב ההפרשה בבננה (עונת המעשרות). הבננה היא פרי שאם יושאר על הצמח עד הבשלתו הוא יירקב ולא יהיה ניתן לשווקו, לכן מקובל לקטוף את הפרי בעודו בוסר, ולגרום להבשלתו בדרכים שונות (הבחלה). בשל כך יש שסברו שלא ניתן להפריש ממנו כל עוד הוא אינו ראוי למאכל. אולם, פוסקים רבים סוברים שמכיוון שהסתיימו כל עבודות ההכנה של הפרי בשדה נחשב הדבר שהם הגיעו לעונת המעשרות, ואף נגמרה מלאכתם, לכן ניתן להפריש מהבננות גם לפני שהן ראויות לאכילה.