המורינגה היא עץ טרופי שצימוחו מהיר מאוד, הוא מסתפק במעט מים ויכול להתקיים גם בתנאי בצורת. כל חלקי העץ ראויים לאכילה ומהווים מקור מזון באזורים שונים בעולם. הצמח מכיל גם אנזים בשם "מירוזין", שתורם למרירות הפירות והעלים.
בארצות מוצאו, עץ המורינגה משמש כעץ פרי, ומשתמשים בעיקר בתרמיליו הארוכים שמזכירים שעועית, וכן בעלים לתבלין. השימוש בו בארץ הוא בעיקר לצרכים רפואיים, תוספי תזונה, קוסמטיקה ועוד. השימוש בארץ הוא בכל מרכיבי העץ, הפירות והעלים וכן ניתן להשתמש גם בקליפת הגזע, בשורשים, ובשרף המצוי בגזע.
מקור העץ הוא בדרום–מערב הודו, לאזורנו הוא הובא לפני כמה עשרות שנים כצמח נוי.
דיני המצוות התלויות בארץ:מכיוון שהשימוש בעץ הוא רק לצרכים רפואיים ולא למאכל אדם אין צורך לקיים בו את דיני המצוות התלויות בארץ, אין צורך לנהוג בצמח דיני קדושת שביעית או להפריש ממנו תרומות ומעשרות.
עורלה:אחד התנאים לחיוב עץ בדיני עורלה הוא שהוא יהיה עץ מאכל כפי שנאמר "ונטעתם כל עץ מאכל", בעקבות כך כתבו הפוסקים שעץ שמטרת שתילתו והשימוש בו הוא לרפואה בלבד אין בו דיני עורלה, גם אם השימוש הרפואי הוא על ידי אכילת הצמח.